כן לשלום ☮️
בחודש שעבר נתלו שלטים על בתי ספר ומוסדות ציבור בעיר - "שלום על ישראל". זה היה ברגע של התרגשות סביב שחרור החטופים והגעתו ארצה של הנשיא טראמפ
עברו שלושים שנה מאז אותו ערב, שבו שרו בכיכר מלכי ישראל את "שיר לשלום". עברו שלושים שנה מאז אותו לילה שבו נשיא אמריקאי אחר יצא אל כתבי הבית הלבן, ואמר עם דמעות בעיניים "שלום, חבר". בתקופה הארוכה הזו, הערך של המילה "שלום" הלך ונשחק. עכשיו היא חזרה לחיינו בסערה
Peace upon Israel. שלט “שלום על ישראל” על בית ספר בתל אביב
במרכז העיר, כיכר רבין עדיין הפוכה לגמרי. כבר זמן רב שמקימים בה תחנת רכבת תחתית, וייקח לפחות עוד כמה שנים לפני שתיפתח. על יד הכניסה לבניין העירייה, נמצאת האנדרטה שמכסה את מקום הרצח. אבני בזלת מרמת הגולן מדמות את רעידת האדמה שפקדה את החברה הישראלית במוצאי שבת, ה-4 בנובמבר 1995
ברמת אביב ניצב שלט קטן ליד בניין המגורים ברחוב הרב אשי 5, שבו התגורר ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל. לא רחוק משם נמצא גם מרכז יצחק רבין, ובו המוזיאון הישראלי שמציג את סיפור חייו. המוזיאון גם משמש תמרור אזהרה לחברה הישראלית מפני האלימות הפוליטית
במוזיאון הישראלי שבמרכז יצחק רבין
דווקא התחנה הפחות מוכרת בסיפורו של רבין נמצאת ממש בלב העיר. זהו בית הספר שבו למד כילד תל אביבי - בית חינוך לילדי עובדים מול גן מאיר. רוזה כהן, אימו של רבין, יזמה את הקמת בית הספר, שהיה מזוהה עם תנועת העבודה בשנים שלפני קום המדינה. מבנה בית הספר עדיין ניצב במקומו (ברחוב טשרניחובסקי 35). באופן מעט אירוני, בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, במבנה ההיסטורי החל לפעול בית ספר מזרם אחר - ממלכתי-דתי
