לכבוד החנוכה 🕎
גלו את החנוכיות שבלב תל אביב. הן נמצאות שם כל השנה, אבל זה מרגש במיוחד למצוא אותן בחג האורים. משחק "חפש את המטמון" בלב תל אביב - מיוחד לחנוכה
מגדל המים
דמיינו את תל אביב של לפני כמאה שנה. עיירה קטנה, מעט בניינים בתוך הרבה מאוד חולות. לא יורד כאן הרבה גשם. אלא שאז מתחיל גל עלייה גדול. המוני יהודים מבקשים לבוא ולהשתקע כאן - בעיר העברית הראשונה. העיר גדלה והצורך במי שתייה גדל. אבל איך יזרימו מים אל כל הבתים החדשים? איך כל התושבים החדשים ירוו את צימאונם?
ועד העיר בדק ומצא את הנקודה הגבוהה ביותר בתל אביב של שנות ה-20' - על גבעת כורכר שהפכה לימים לפינה שבין רחוב מזא”ה לרחוב אחד העם. כאן נחנך בשנת 1924 מגדל המים החדש של תל אביב, שהתחילה להפוך מעיירה קטנה לעיר של ממש. כשעומדים ליד המגדל, אפשר להסתכל על רחוב מזא”ה. רואים שהוא יורד לשני הכיוונים? אכן, זו הנקודה הכי גבוהה באזור הזה של העיר
ממש עם חנוכתו, בדצמבר 1924, נחגג בעיר חג החנוכה. ועד העיר דאג להציב חנוכיה מרשימה על הגג של מגדל המים החדש. הדלקת נר ראשון של חנוכה הייתה מאורע כל כך חגיגי, שהיא אפילו תוארה בעיתונות של התקופה! "הנר הראשון של תל אביב נראה היה בכל העיר ובכל השכונות המרוחקות, ואפילו ברמת גן.. ובכל חוצות העיר עמדו קבוצות תושבים כשעיניהם למעלה ומסתכלים בתמונה הנהדרה" - כך תואר האירוע בגיליון עיתון "הארץ" שיצא למחרת
מצעד לפידים אל מגדל המים בחנוכה
מגדל המים ברחוב מזא”ה בשנת 1934 | צילום: הנס לוירר
המגדל כבר התיישן ולא משרת יותר את מערכת המים העירונית. לפני כמה שנים הוא עבר שימור, ואפילו היה אפשר לעלות בשביל הנגיש שמקיף את המגדל עד לפתח הכניסה לבניין. בלחץ השכנים, שביל הגישה נסגר, אבל עדיין אפשר להתרשם ממגדל המים מרחוק. אפשר גם לקרוא את שלט ההסבר שהוצב על ידו ומספר את סיפורו של המקום.
כדי לראות את החנוכיה - שניצבת כאן זו השנה ה-101 - צריך דווקא להתרחק מהמגדל. הביטו אל ראש המגדל ותראו אותה. את החנוכייה שהוצבה בראש המגדל היה אפשר לראות ממקומות רבים בתל אביב כשהיא הייתה עדיין עיירה קטנה. ככה כל תל אביב הדליקה נרות בחנוכה - ביחד.
בית כנסת אוהל מועד
ברחוב שד”ל תמצאו את אחד מבתי הכנסת הוותיקים בתל אביב. הוא נבנה בשנות ה-20’ על ידי העדה הספרדית בעיר. הכיפה המרשימה של בית הכנסת התנוססה בעבר ברוב רושם, אבל במאה השנים שחלפו האזור השתנה מאוד. את הבתים הנמוכים החליפו גורדי שחקים, והחנוכייה שבכניסה לבית הכנסת, שהסתכלה על הבתים מלמעלה, מסתכלת על משרדי ההייטק מלמטה
בית הכנסת אוהל מועד בתל אביב
תרמו להקמת בית הכנסת אוהל מועד
בין באי בית הכנסת היה גם הרב עובדיה יוסף בשנות ה-70’, בתקופה שבה שימש כרב הראשי של תל אביב ואחר כך כרב הראשי לישראל. זה גם היה המקום שבו נערכה החתונה של נדיה ואלי כהן, בקיץ 1959 - רגע לפני שגויס למוסד ונשלח לסוריה, שם הפך להיות “האיש שלנו בדמשק”
לי יש גם קשר אישי לבית הכנסת הזה - אהרן שלוש, יוסף אליהו שלוש וגם בית הכנסת שלוש בנווה צדק היו שותפים בהקמת בית הכנסת אוהל מועד. לא רק שאבות אבותיי היו ממייסדיו - גם אבא שלי עלה למצוות כאן
מדהים לראות את שלט ההנצחה בכניסה לבית הכנסת. הוא מתעד את משפחות האצולה של העדה הספרדית בתל אביב בימיה הראשונים - שלוש, מטלון, קרסו, קנדינוף, בוחבוט, אבושדיד, ולירו, קורקידי, מויאל ועוד
בית לדרברג
בשדרות רוטשילד פינת רחוב אלנבי ניצב בית שהיה שייך למשפחת לדרברג. סגנון האדריכלות של הבית אופייני לתל אביב של שנות ה-20’ - זהו הסגנון האקלקטי, שנקרא כך משום שהיה קולקציה, כלומר, אוסף של סגנונות. הסגנון האקלקטי באדריכלות שילב אלמנטים מהמערב עם אלמנטים מהמזרח, למשל, עמודים שנבנו בהשראת האדריכלות היוונית הקלאסית לצד חלונות עגולים, קשתות ועיטורים שלוקחים את השראתם מהמזרח.
השילוב הזה של מזרח ומערב הוא סמלי גם ביחס לאנשים שבנו את בתיהם בסגנון הזה - הם היו בעצמם מהמערב (באותה תקופה רוב העולים הגיעו מארצות אירופה) ורצו להשתקע ולהיטמע במזרח התיכון. הם בנו את הבתים שלהם כשילוב של מזרח ומערב כמו שהם בעצמם היו שילוב של מזרח ומערב.
הם גם היו אנשים שחלמו חלום גדול על בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, וקישטו את הבתים שלהם בעיטורים לאומיים - למשל, בבית לדרברג אפשר למצוא אריחי קרמיקה עם דמויות ארצישראליות ופסוקים מהתנ”ך, ובמרפסות אם תסתכלו היטב על הפירזול תראו מעין… חנוכיה.
אנדרטת מייסדי תל אביב
האנדרטה הזו הוקמה בשנת 1949 לרגל שנת הארבעים לייסודה של תל אביב. בצד אחד כתובים שמותיהם של מייסדי העיר, ובצד שני ישנו תבליט שמציג שלוש שכבות בהיסטוריה של תל אביב
בשכבה התחתונה רואים את המריצנים שהיו צריכים ליישר את החולות לצורך בניית הבתים הראשונים. בשכבה האמצעית אפשר לראות כמה מהמבנים הראשונים בתל אביב, למשל, בית הספר הראשון בעיר (הגימנסיה הרצליה, שנהרסה ובמקומה נבנה מגדל שלום) ומגדל המים הראשון בעיר - שעמד ממש כאן, בנקודה שבה ניצבת האנדרטה.
בשכבה העליונה אפשר לראות את האתרים שתל אביב התגאתה בהם בשנת 1949, בשנה שבה הוקמה האנדרטה - נמל תל אביב (שעוד היה נמל ים פעיל), בית ביאליק, תיאטרון הבימה (בגלגול קודם, טרום השיפוץ המודרני), כיכר דיזנגוף (עם המזרקה הישנה, הרבה לפני הפסל של יעקב אגם) ומוזיאון תל אביב לאמנות (זהו המבנה הישן של המוזיאון, בשדרות רוטשילד 16 שבו הוכרז על הקמת המדינה). בפינה השמאלית העליונה מסתתר עוד מבנה אחד - עם כיפה ו… חנוכיה. מזהים? מזכיר קצת את בית הכנסת אוהל מועד, שראינו קודם, אך למעשה זה בית כנסת אחר עם כיפה - בית הכנסת הגדול של תל אביב
בית הכנסת הגדול נמצא ברחוב אלנבי, אבל אל תלכו לשם כדי לראות את החנוכיה - היא כבר מזמן לא שם. בימים אלו, בית הכנסת הגדול עובר שיפוץ רציני, שיחזיר אותו לימי תפארתו. אולי גם החנוכיה שפעם הוצבה על גג בית הכנסת הגדול תעשה קאמבק ותחזור אחרי השיפוץ.
נכנס לשיפוצים בסוף 2025. בית הכנסת הגדול בתל אביב
החנוכיה על גג בית הכנסת הגדול בתל אביב 1964 | צילום: ואן דר פול
מכירים עוד חנוכיות בתל אביב? ספרו לי בתגובות
אם מתחשק לכם לגלות את תל אביב, אני אשמח להדריך אתכם בסיור פרטי מותאם - לזוג, למשפחה או לצוות עובדים. כל סיור נראה אחרת, אבל כולם מתחילים מסקרנות אמיתית ואהבה לעיר הזו. כתבו לי מה אתם מדמיינים, ואשמח להציע לכם משהו שיתאים לכם
הניוזלטר נשלח כל חמישי ב-10:00
תקבלו אותו ישירות לתיבת המייל
